בתקופה של כאוס, בדומה לימים אלו, קיימת נטיה לפזול אל עבר המעשה המאגי. אם אכן כך, כדאי לבצע קפיצת דרך גיאוגרפית אל מסופוטמיה (עיראק של היום), אל המילניום הראשון, ואל ממצא ארכיאולוגי ששימש כקמע משפחתי שצורתו כצורת קערת מרק. ליתר דיוק, מדובר בקמע מזן קערות השבעה עשויות חרס.

קערת ההשבעה התגלתה בחפירה ארכיאולוגית בעיר ניפור (עיראק). הממצא הזה התגלה כקמע פופולרי ביותר במרחב היהודי שבין הפרת והחידקל. הייחוד של הקמע הוא בלחש שנכתב בדיו כספירלה, באותיות עבריות בשפה הארמית על גבי הדופן הפנימית של הקערה. הנוסחה המאגית של הקמע הקערתי, כוללת השבעה של כוחות שמימיים כדי שאלו ישפיעו על הנעשה על פני האדמה, וישפרו את מציאות חייהם של רוכשי הקמע, זאת על ידי העלמת מהויות זדוניות הגורמות לייסורים.

סיפורה של קערת ההשבעה מצטלב בסיפורה של אישה אחת - ייתכן שהייתה חולנית, ייתכן שהייתה היפוכונדרית, ייתכן שהייתה אספנית וייתכן שהייתה בסך הכל חובבת הז'אנר. אותה אישה מתברר, מהדוך בת ניודוך שמה, רכשה או יצרה 40 קערות השבעה. היא האמינה בכל ליבה, כך נראה, שהקמע הזה יביא לה "מרפא משמיים" ויסייע לה להתגבר על הנזק הפיזי והנפשי שגרמו לה שדים, מזיקים, עין הרע רוחות רשעים ושאר מרעין בישין.

אין ספק ש־40 קערות השבעה הנרכשות על ידי אישה אחת, זו תופעה פנומנלית. מבחינה סטטיסטית, אנו יודעים לספר על נשים שרכשו חמש קערות ועל כאלו שרכשו שבע ואף עשר. אבל 40? עד כה זה המקרה היחיד המתועד של רכישה המונית שכזו. אם כך, עולה השאלה: מה יש לך גברת מהדוך?

פתרון החידה טמון בשלל הקערות השייכות למהדוך. בכל קערה ניתן למצוא התמודדות עם מצב רפואי ספציפי שנגרם על ידי שדים או רוחות ספציפיים. כאשר אוספים את כל הטקסטים מתוך 40 קערות ההשבעה, נוצרת רשימה המשקפת את מגוון הבעיות שצצו בחייה של אישה זו.

להלן רשימה (חלקית) של המכאובים שתקפו את מהדוך: בלבול, חולשה, מיגרנה, נדודי שינה, כאבים בגוף ובגפיים, מיחושים בלב, בעיות במעיים, לחץ בעיניים וכאבי אוזניים.

לעיתים הלחש הספירלי מצייר את ייסורי מהדוך בצבעים עזים. כאב הראש שלה, לדוגמא, מתואר באחת הקערות, כתחושה שכאילו מישהו יושב לה על הראש, מוחץ את הרקות שלה כך שגולגלתה עומדת לפקוע. במשך היום מהדוך חשה זמזום באוזניים, וכאשר זורח הירח, היא מרגישה שהיא יוצאת מדעתה. (קערת השבעה MS 1927/29:12)

יש להודות שמיחושים שכאלו פוגעים גם בחיינו אנו בנות ובני המילניום השלישי, הלא כן? במידה ויש אמת בדבר, הרי יש סיכוי שקמע מאז, יפעל גם כיום. ואכן, בגרסה מאגית מקוצרת לקמע אותו רכשה מהדוך בת ניודוך, ניתן למצוא אף את האלמנט הפרוע העכשווי של "הניצחון המוחלט" במלחמה נגד השדים.

1. יש ללוש קערה מחמר, לייבש ולשרוף ללא גלזורה.
2. יש לכתוב על הדופן הפנימית של הקערה, בדיו, את הנוסחה המאגית שלהלן באותיות מרובעות (דפוס).
3. יש לארגן את הטקסט כספירלה המתפתלת מנקודת האמצע שבבסיס ומתעקלת אל שפת הקערה עם כיוון השעון.
4. יש לשבץ את שם בעל/ת הקערה במקום המתאים. יש לכלול את כל כינויי החיבה, את שם האם, ואת הבעיות הספציפיות הנגרמות על ידי כל שדשהו, יהא מטבולי, מטאפיזי, או מטאפורי.
5. להלן הנוסחה המאגית של הקמע:

   "רבה אסותא מן שמיה תיהוי לה למהדוך בת ניונדוך ותיתסי ויתנטר מן כל רוחין מן כל זיקין ומזיקין... יהי מרפא משמים למהדוך בת ניודוך ותתרפא ותזכה להגנה מכל הרוחות, השדים והמייסרים הקיימים בעולם. בשם יהוה מלך מלכי המלכים המביס רוחות רעים המצויים בגוף, בראש, ברקות, באוזניים ובארובות העיניים של מהדוך בת ניודוך. אני מחייב ומשביע אתכם שדים, פגעים ורוח רעה שלא תתקרבו ותשהו בגופה של מהדוק בת ניודוך לא בלילה ולא בשעת יום. שוב, אני משביע אותך ומזהיר אותך רוח רעה שאם תרדפי את הגוף, הראש, הרקות, האוזניים, הירכיים וארובות העיניים של מהדוך בת ניודוך אני אנדה אותך, אשבור אותך, ואחרים אותך. בשם יהוה החזק והעצום ימלוך לעולם ועד אמן סלה שריר וקים."

6. חשוב ביותר! - יש לאתחל את הקמע על ידי קבורת קערת ההשבעה מתחת לסף הבית, כשהיא הפוכה ופניה מטה. במצג זה, הופכת הקערה הלכה למעשה למלכודת. הוואקום הנוצר עם ההיפוך, כולא את השד המייסר בין דפנות הקערה ומאלץ אותו להסתחרר מטה על ספירלת הטקסט, אל מקום משכנם של השדים לעולמי עד.

מידע על קערת ההשבעה

קערת השבעה היא ממצא ארכיאולוגי בן 1500 שנה, שנחשף בחפירות ארכיאולוגיות בעיראק. זהו קמע חרס גדול ממדים יחסית, שנוסחת ההשבעה שלו מתעגלת כספירלה על הדופן הפנימית של הקערה, לעתים סביב ציורי שדים. נוסחת ההשבעה היא קורפוס מאגי הכתוב בארמית תלמודית, המכיל מוטיבים יהודים, לתוכם שזורים אלמנטים מסופוטמיים. מטרת הקערה היא לגרש שדים, רוחות ומחלות ולהיטיב את גורלם של מוטבי הקערה על ידי הזעקת מהויות שמימיות כמלאכים. תופעה ייחודית זו הופיעה לפתע פתאום בממלכה הסאסאנית במאה השלישית לספירה, ונעלמה באותה פתאומיות במאה השביעית לספירה עם כיבוש האסלאם.